נושא מכירות החצר הוא אולי ההבדל המהותי ביותר בין החיים בישראל ובארה"ב. כמעט לכל אחת מהתופעות האחרות שאני מדברת עליהן בבלוג תמיד ניתן למצוא איזו מקבילה מקומית. אולי קטנה, בוסרית, אבל תמיד משהו. כולן, חוץ מנושא ה - Garage sale.
לפני שאתחיל להסביר מה זה, ומה האבחנות הסוציאולוגיות שלי עליו, אנסה להוכיח עד כמה זה פופולרי בעזרת מפה. המפה שלמטה מתארת את כל מכירות החצר שנערבות במרחק של עד רבע שעה נסיעה מהבית
שלנו. בסוף שבוע אחד. ואלה עוד רק המכירות שפורסמו באתר, כן? שימו לב שיש שני סוגים של נקודות ציון במפה - הנקודות הסגולות הם כתובות מדויקות של מכירות ואילו הנקודות
הירוקות הם איגוד של מספר מכירות. המספר בתוך הנקודות הירוקות מסמן כמה מכירות יש סביב הנקודה
הזאת, ויש כמה מקומות שבהם הוא 7 או יותר. צריך להדגיש שלא מדובר בסוף שבוע מיוחד - לא סופ"ש ארוך או עם חגים. כנראה שבאופן כללי, בקיץ יש יותר מכירות מאשר בחורף, אבל בלי להגזים - זאת תמונת המצב בכל סופ"ש וסופ"ש.
 |
| פשוט מדהים. |
מקווה שהצלחתי להוכיח שמדוברת בתופעה חברתית מקיפה. הנושא הזה פופולארי במיוחד לפני מעבר דירה, בעת מותם של הדיירים הנוכחים (לזה קוראים "estate sale") או כל פרק זמן שבו מצטבר לאנשים מספיק ג'אנק בבית כדי לשתף אותו עם אנשים אחרים. בסוף השבוע המיועד הם מוציאים הכל (בגדים ישנים, מוצרים לתינוקות, ספרים, דיסקים, ריהוט, מנורות ועוד) ופורסים את זה מול הבית שלהם או בחנייה. המכירה תמיד מכילה גם קמפיין שיווקי שנע בין לתלות שלטים מכווינים מהצומת הראשית הקרובה אל הבית ועד לעשות לאירוע ספירה לאחור עם פרסומים יומיים בקרייגסליס (craigslist).
מהבנתי, הנושא הזה נולד משתי תופעות מהפוסטים הקודמים - האהבה לקניות מהפוסט הקודם, ותפוצתן הרחבה יחסית של חנויות היד שנייה. המכירות האלה תפורות על אנשים כמוני שיש להם תחושה שמספיק חיפוש יביא אותם למצוא אוצר אמיתי. האשלייה הזאת, לצערי, לא עוברת גם אחרי 2-3 מפגשים עם המציאות הכאובה שטופחת בפנים: ג'אנק של אנשים אחרים זה פשוט ג'אנק של אנשים אחרים. למזלי, בסופי שבוע נתי נוהג באוטו ומונע ממני להתחיל לעקוב אחרי השלטים מכל צומת וצומת.
אז עד עכשיו היינו בבערך 3 כאלה, כולל אחת (הכי טובה!) שהייתה פירוק של מסעדה. קנינו מכונת קפה לא מרשימה ב-10$, מטחנת פלפל עצומה ב- 2$, עציץ ב-3$, ומזלג ב- 0.5$ (במעבר לכאן פתאום נהיו לנו רק ארבעה מזלגות והיינו במצוקה). מאז המכירה האחרונה בה נכחתי עברו חודשיים. פרק הזמן שעבר הביא אותי למסקנה האחרונה בנושא:
לא משנה כמה העסקה שעשיתם מעולה (אתם חושבים שהיא מעולה ממש) וכמה אתם גאים בעצמכם על כוח הרצון שהביא אתכם למצוא משהו בערימות הפריטים הלא שימושיים בכלל - לעולם, אבל לעולם לא יעשה בפריט שקניתם שום שימוש: מכונת הקפה
שלנו יושבת ומעלה אבק על הפסאודו-שיש במטבח, מטחנת הפלפל העצומה עדיין בקופסא
המקורית שלה במדף שאני בכלל לא מגיעה אליו, והעציץ הנהדר שקניתי גוסס לאיטו בפינה בשולחן שלי במשרד. ימיו ספורים.
זה כמובן לא מונע ממני להמשיך בחיפושים תוך הימנעות מאכילה עם המזלג החדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה