אחרי אלף פוסטים על אוכל, אחזור לדון על עניינים ברומו של עולם. לפני שבאנו לכאן, חשבנו שעמק הסיליקון מורכב בעיקר מאמריקאים מטובלים בקמצוץ ישראלים. מהר מאוד הבנו שיש אומה אחת ששולטת (לפחות מספרית) באוכלוסיית המהגרים כאן - ההודים.
מספיק רק לחפש "Indians silicon valley" כדי לראות עד כמה הנושא פופולארי. לעיניים המרפרפות זה נראה תעתיק אחד לאחד של ההשתפכות שאנחנו רגילים לשמוע על כמה הישראלים חכמים ויזמיים - ממליצה לדוגמה על How the Indians Conquered Silicon Valley, The hidden geniuses of the tech revolution. יש עוד הרבה כתבות, אבל כולן אותו דבר: יש הצלחות היסטוריות, יש יזמים בהווה, וההודים כובשים את העמק.
אז מסתבר שהודו היא אומת הסטרט-אפ האמיתית. כמויות של צעירים רעבים למזון (לא באמת) ולידע שמקובצים בשניים-שלושה מרכזים ענקיים שיש בהם גם אוניברסיטאות, גם פיתוח וגם לא מעט כסף בהשקעות - השילוש הקדוש. חלק מהם - כנראה האמיץ והמוכשר - עובר את תלאות הויזה ומביא את המשפחה לפה (הם גם מדברים אנגלית אז לפחות זה קל). זה משתלם להם בגדול: לפי המסקנות שלנו, הבדלי השכר בין פה לישראל הם בערך 10-20%. ההפרשים בין פה להודו, לעומת זאת, הם עצומים. מהנדס הודי עם 5-9 שנות ניסיון מרוויח בהודו כרבע ממה שהוא מרוויח פה (למרות שהעיר נכון הבחור מהקומפלקס שלנו, על כך שהכל עולה של עשירית ממה שזה עולה פה). בכל מקרה, להגיע לכאן ואז לחזור עם קצת חסכונות הוא פיתוי הרבה יותר גדול - והמספרים הגדולים מוכיחים.
ברשימת האוניברסיטאות הטובות בעולם להודו יש אחת בלבד ב-400 המדורגות הראשונות (בהשוואה, לישראל יש 3 במאיה הראשונה, ו-6 ב-400 הראשונות), אבל הם כנראה משתפרים מהר. שמועה ששמענו ולא הצלחתי למצוא באינטרנט מספרת שאוניברסיטת קולומביה (אוניברסיטה מה-Ivy league) אמצה סטנדרט בחינה שהפך מקובל בהודו. ואחרי כזה צעד - קשה לשחק במספרים גדולים מול ההודים - בהודו יש יותר בוגרי מדעים ברמת אותם מבחני הסיום של קולומביה מאשר כל בוגרי ליגת הקיסוס גם יחד בארה"ב (שאגב, בטח גם חלק גדול מהם הם הודים דור 1.5 ו-2).
כמובן שכל הדיון בנושא הוא קצת קשה, כי זו במה לסטריאוטיפים ואבחנות מבוססות מוצא מהסוג שלא ממש מקובלים בארצות הברית. במאמר הזה טוענים שהודים מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית ארה"ב, אבל 3% מהמהנדסים, 7% מעובדי ה-IT, ו-8% מהרופאים. יש גם טענה לא מצוטטת שהאייקיו הממוצע אצל ההודים הוא 112, בעוד אצל שאר האמריקאים הוא רק 100. הערה מצחיקה (קיימת בטקסט!) היא שהאוכלוסייה השנייה לה יש ממוצע אייקיו חריג היא "Ashkenazi Jews" שלהם יש ממוצע של 110.
עוד אומות שפוגשים פה הרבה מאוד: גרמנים, צרפתים ובצורה מפתיעה גם הרבה פולנים (פגשתי חמישה באירועים שונים ומשונים!). הפתעת השנה - מסתבר שגם בפולין לא חסרים מרכזי פיתוח בינלאומיים, בדיוק כמו ישראל. כל אחד אוהב לחשוב שהוא מתת האל לעולם הטכנולוגיה, אבל מסתבר שיש הרבה מועמדים. להרבה חברות גדולות יש בפולין נציגות פיתוחית - דל, סימנס, HP, IBM. בגוגל הגדילו לעשות ופתחו שלושה מרכזים - המון למדינה עם 40 מיליון תושבים ( כאן יש עוד שבחים, אבל חוץ מזה עוד הרבה). מה שכן, מסתבר שכסף להשקעות מקומיות לא ממש יש שם, ולכן בשורה גדולה לא עוד לא יצאה משם. אבל כנראה כן הרבה מהנדסים ברמה, ועל זה מגיע להם ברכות.
אנקדוטה משעשעת לסיום - שלט שתלוי על ציר התנועה המרכזי של עמק הסיליקון (כביש מס' 101): ניסיון מחוכם של האומה מחוסרת הסקס-אפיל בעולם למשוך אליה קצת פירורים מהחברות כאן. בעיות ויזה? תעבור לקנדה.
