אומת ה-DIY

נתחיל במסרים אדמיניסרטיביים -

בפוסט הקודם עברנו את נקודת האל-חזור המרגשת לכל בלוגר: הקריאה ה-1500 (למעשה 1579, אבל מי סופר). ממוצע של מעל 200 קוראים לפוסט, וזה גם אחרי שאף אחד לא קרא את הדיווח שלי על ההודים בעמק הסיליקון. חוץ מישראל וארה"ב יש גם קוראים קבועים שאני מכירה בברזיל, גרמניה, סינגפור, קנדה וצרפת - מדינות שאני מבינה למה הם ברשימה. אבל מי אני מכירה שקורא את הבלוג מרוסיה (58 כניסות)? מעניין מאוד.

חוץ מזה הגענו לעוד נקודת ציון: קיבלתי הערה ראשונה בבלוג ממישהי שאני לא מכירה - מישהו מכם עשה עבודה טובה והפיץ את הבלוג למכריו הישראלים בחו"ל, קבלו ח"ח.

 בחזרה לשגרה.

רציתי לספר לכם על TechShop. מקום שפועל בצורה דומה לחדר כושר: החברים משלמים דמי חברות, ובתמורה לכך מקבלים שימוש חופשי במתקנים במקום. רק שבמקום שהמכשירים יהיו מכשירי כושר יש שם את הפריטים הבאים: 

מדפסת תלת מימד, מכונות שיוף, נגרייה שלמה, חותך בלייזר (laser cutter), מכונות ריתוך לחומרים שונים, שואב בואקום (מכונה שמאפשרת לעקם פלסטיק על גבי תבנית בעזרת ואקום), סורק תלת מימד, מכונות תפירה, הדפסות תמונות, צביעת זכוכית ומה לא. המקום מאפשר לך - אדם עם כישורים טכניים, שעות פנאי, ומטרה מסוימת לבנות ולהרכיב את כל העולה על רוחך. אם במקרה לא יודעים להשתמש במתקנים אפשר גם לעשות קורסים בתשלום במקום. כל הסיפור די יקר (175$ לחודש יחיד, או 125$ בתשלום קבוע), אבל אין ספק שזה מאוד משתלם ביחס לכמות הציוד שהמקום נותן גישה עליו. לחלק גדול מהאנשים בעבודה שלי יש מנוי, ומקום העבודה לפעמים מסבסד חלק. מאוד נהוג ללכת ולייצר פריטים שם גם לעבודה, אם עובדים במשהו שקשור לייצור חלקים. הקונספט ממש מגניב לדעתי. כרגע בארצות הברית יש שישה סניפים, ששלושה מהם ממוקמים ברדיוס 40 מייל מהבית שלי. מסתבר שפה גם היה הסניף הראשון.

למה אני מספרת לכם את כל זה? TechShop הוא דוגמה קלאסית לאבחנה הכללית שלי היא שאמריקאים אוהבים לעשות דברים בידיים, ועוד בידיים של עצמם. יש אנשים שיטענו שזה בגלל ששירותים שנעשים על ידי אנשים עולים פה הון (תופרות, צבעים, טיפולי לייזר, ובטח עוד הרבה שירותים עולים פה לפחות פי 2 מבישראל. יכול להיות שזה בגלל שזה האיזור הכי יקר בארה"ב). אבל אני טוענת שזה ממש רפלקס מולד.

בחברה שבה אני עובדת אני מרגישה אאוטסיידרית ביחס לכמות הידע השיפוצניקי העצום שיש לאנשים. לא מדובר רק בידע טכני מקצועי גרידא (איך לחבר משדר wi-fi לרובוט, או להתחבר למערכת מנועים סבוכה), אלא ממש למתקדמים: לדוגמה, בשבועות הראשונים שלנו כאן פרצו לנו לאוטו ושברו חלון. כשסיפרתי בעבודה על זה שאני מחפשת מוסך, התגובה הפשוטה הייתה: "למה את לא מתקנת את זה לבד?". מי בכלל היה מעלה על דעתו לתקן לבד את האוטו?! 

ויש כאן חברות שעושות הון משירותים חצי עצמאיים כאלה: אם אתה רוצה להעביר את הבית, תוכל לשכור משאית וציוד מ-UHAUL וצ'יק צ'ק להעביר בעצמך. גם חלפים לחלונות שבורים באוטו ניתן לקנות מספקים. יש עשרות חנויות שמאפשרות לקנות ציוד גינון וטיפוח ובעצם כל ציוד אחר. כמו שבארץ הייתם מצפים שיהיה בבית ארגז כלים, כאן לאנשים יש גארג' שלם שבו הם מחזיקים ציוד אחזקה משלהם (נפוץ מאוד לראות מכוניות חונות מחוץ למבנה בשל חוסר מקום).

צריך לזכור שכל האבחנות האלה שלי נעשות מהתבוננות באיזור סופר-עירוני. דמיינו רק כמה זמן וציוד יכולים להיות לחוואי הממוצע באמצע שום מקום, ואז תוכלו להבין למה כל כמה זמן יש דיווחים על ילד אמריקאי שבנה עם אבא שלו מטוס סילון / שחזור מלא של מלחמת העולם השנייה / פצצת מימן במחסן מחוץ לבית שלהם.