הבטחתי שהבלוג ימנה את הדברים שאני אוהבת כאן, ואת הדברים שאני שונאת: מקבץ ראשון, ללא סדר חשיבות מסוים.
אוהבת
- הגודל של הגבינה הצהובה הוא בדיוק בגודל של הלחם. לא להאמין כמה זה מקל על החיים.
- המון חנייה בכל מקום, כאשר גודל כל חנייה מתאים להאמר משוריין. אלא אם כן מסומן עליו בבירור "קומפקטי" ואז הוא מתאים בגודלו להאמר שאינו משוריין.
- להשאיר טיפ במסעדות בכרטיס אשראי אחרי שמחזירים לך אותו מהתשלום הרגיל (פה אפשר לעשות את זה על ידי כתיבת הטיפ הרצוי על הקבלה שצריך לחתום עליה).
- שטיפת רכבים בשירות עצמי - ההרחבה הטבעית של המגב הזה לחלונות בין המשאבות בתחנות הדלק בארץ. מכניסים 2 דולר למכונה ואז אפשר לשטוף את האוטו עם צינור ולשאוב ממנו אבק בעצמך. הבטחתי לעצמי שאנסה פעם אחת לפני שחוזרים.
- מסעדות של בופה צמחוני לארוחת צהריים. לאכול כמה שאתה רוצה - להרגיש רזה, חטוב ובריא.
- מיכלי חלב של ארבעה ליטר - האריזה הגדולה היחידה שהיא יותר טבעית מהאריזה הקטנה. חסרון: פשוט אי אפשר לסגור אותן בלי שיטפטפו במקרר.
- קניות באינטרנט שמגיעות הביתה אחרי שלושה ימים.
- לראות אנשים מבוגרים מתנדבים בספרייה המקומית. חמודים.
- המכונות האוטומטיות להשאלת והחזרת ספרים בספרייה המקומית. פסגת הטכנולוגיה שהאנושות יכולה לשאוף אליה. או אולי רק RFID, עוד לא החלטתי.
- שירות לקוחות עם תודעת שירות שלא מהעולם הזה (העולם הזה == המזרח התיכון). נעלבת או נפגעת? מהשיחה עם הנציג כבר תצא עם חיוך.
לא אוהבת
- ההתמכרות של הנשים האמריקאיות למחליקי שיער והפחד משיער גלי או מתולתל. קיבעון שאין שני לו.
- אותו דבר גם בגברים.
- אותו דבר גם בגברים.
- הביטוי הנפוץ "Have a good one" (קולות הקאה ברקע).
- לשתות פה קפה: תמיד או דליל, או ממותק, או שרוף ובדרך כלל לא בגודל של כוס ראויה. הרבה פעמים גם וגם וגם. הם מנסים, אבל לא מצליח להם.
- רשתות אוכל מהיר של מקסיקנים (uno mas, taco bell), יותר גרוע מזה לא יכול להיות. חוץ מ- Chipotle, שהם נהדרים. אבל בשבילם צריך לעמוד הרבה בתור.
- לעמוד בתור למסעדות בשל האמונה העיוורת שזאת אינדיקציה להאם זה מקום טוב או לא. לא תאמינו כמה זה חלק מהתרבות פה בלי שום קורלציה בין התור לבין איכות האוכל.
- לעמוד בתור בכניסה לאירועים שעות לפני שהם מתחילים, גם אם אין לזה שום חשיבות.
- לעמוד בתור בבנק סתם ככה עד שהפקיד יכוון אותך לתור שידעת שאתה צריך ללכת אליו.
- מונופולים בשוק התקשורת הסלולרית (כל כך 2011). אי אפשר לקנות פלאפון מחוץ לרשת בחנויות, ואם כבר מביאים אחד מחו"ל ומבקשים רק סים מקומי, אז 60$ לטלפונים ואינטרנט?! איפה כחלון?! זה נראה לכם הגיוני?!
- סטנדרט טיפים של 20%. זה נראה לכם הגיוני?!
- שמות אמצעיים שיש לכולם.
- התפקיד המעצבן הזה של האיש שמברך אותך בכניסה לחנות, בכל חנות חוץ מהסופר. אם לא באמת אכפת לך איך היום שלי, אל תשאל אותי ואל תחסום לי את הכניסה. לעשות לו חיוך מזויף כתגובה על החיוך המזויף שלו מרגיש לי כמו בגידה בעקרונותיי הבסיסיים ביותר.
- המחירים המסומנים על הכל אינם מכילים מס. בקופה מרגיש כאילו הסופר מרמה אותך וטועה בכל פריט ופריט לרעתך.
- ככה נהוג גם במחירים עליהם מדווחים בעל פה - סיכמתם על מחיר לספה? פתאום נוספו לו מאה דולר. לא נעים.
- המחירים המסומנים על הכל אינם מכילים מס. בקופה מרגיש כאילו הסופר מרמה אותך וטועה בכל פריט ופריט לרעתך.
- ככה נהוג גם במחירים עליהם מדווחים בעל פה - סיכמתם על מחיר לספה? פתאום נוספו לו מאה דולר. לא נעים.
- שטיחים מקיר לקיר כסטנדרט לבית. למה זה טוב?
אני מרגישה כאילו אני יכולה לכתוב עוד מאה פוסטים כאלה.
אני מרגישה כאילו אני יכולה לכתוב עוד מאה פוסטים כאלה.
תמשיכי לכתוב
השבמחקזה מעולה
היי,
השבמחקאחלה בלוג.
כמה תוספות בתור אחד שגר בשיקגו 4 חודשים במצטבר (ונמצא בה ברגע זה כבר חודשיים):
לא אוהב:
1. אי אפשר לשתות ולעשן ביחד - מכיוון שאסור לעשן במקומות ציבוריים (אפילו אם יש להם שולחנות בחוץ..), ואסור לשתות מחוץ למקום - ואשכרה אוכפים את 2 החוקים האלה. צריך תמיד לוותר על אחד מהשניים. מבאס.
2. למלא אוויר בצמיגים בתחנת דלק עולה כסף. אולי אני רגיל לקבל את זה בחינם אבל זה באמת נראה מוזר. מצד שני המכוניות עולות פה בין שליש לעשירית מחיר מהארץ (אוהב), אז מקסימום אין אוויר אפשר להחליף מכונית.
3. משטרה - אסור להסתובב בחוף או בפארקים אחרי השעה 11 בלילה, ויש רכב משטרתי שמסתובב ומוודא את זה. יש עוד דוגמאות.. (אחד מהתושבים פה אמר לי שככה הם מוודאים שיהיה פה בטוח בעיר. בטח..)
4. ocb ניירות גלגול ופילטרים מנייר - פשוט כי הם מעשנים נקי ובלי פילטר (כבר כמה אנשים אמרו לי שהם בחיים לא חשבו לערבב טבק וירוק.. מהפכני מדיי). וחיפשתי בכמה חנויות טבק.. נאדה. מצד שני, אין כאן יובש ויש כאן אחלה חומר (אוהב :))
5. רובוט שחותך שווארמה. טוב אולי זו דוגמא ספציפית לnafnaf - רשת שווארמה, טעימה לאללה דווקא (לא ישראל, אבל הכי קרוב שטעמתי), אבל הרובוט שחותך שווארמה.. קצת הורס את האותנטיות של החוויה (גם הטינאייג'רית הקלולסית שמכינה את השווארמה וקוראת לטחינה טחיני.)
6. חלב 4 ליטר. בתור אחד שרק צריך את החלב לקפה של הבוקר חיפשתי חלב רגיל נורמלי בגודל הגיוני. בלי תוספות או דיאט. נכשלתי במשימה.
אוהב:
1. חריף. יש כאן כבוד לחריף, בכל מסעדה אפשר למצוא מספר מנות חריפות ולפחות 2 רטבים חריפים שונים שיגיעו בצד.
2. שבילי אופניים על הכביש.
3. נקי. אשכרה נקי פה.
4. טיימר ברמזור. לא החלטתי עדיין למה אבל אני אוהב את זה. רק לא מבין למה לפעמים הטיימר צריך להבהב 40 שניות לפני שהוא מתחלף לאדום. כמה עצלן אתה יכול להיות?