רשימת מלאי #5 - ספיישל ממתקים

אני מגישה: המדריך השלם והמקיף לממתקים האמריקאים המקומיים, לפי החלוקה המסורתית לכאלה שאני אוהבת וכאלה שאני שונאת. הפוסט הזה נכתב בהשראת הבלוג המצולם של אמי היפנית-אמריקאית, שעושה סקירות וידיאו ביו-טיוב על ממתקי העולם. לפני כמה חודשים היא עשתה סקירה על הממתקים בישראל, והגיע הזמן להחזיר לה באותו מטבע.

אוהבת 

• Trail mix - ממותג בתור אוכל שלוקחים איתך לטיול בחיק הטבע, לפי שמו - צידה לשבילים. כמובן שהוא בעצם הנישנוש האולטימטיבי מול המחשב בעבודה. ערבוב של בוטנים, שקדים ממולחים, צימוקים, קשיו וסוכריות m&m's, כשה-m&m's הם בערך שליש מתוכן האריזה. זה מתוק, מלוח, טעים, משמין לאללה אבל לוקח המון זמן לאכול את זה אם אוכלים אחד אחד. בדרך מספיק לקחת מזה חופן על מנת להתמלא. ב-costco מוכרים את זה בשקיות של 4 קילו, אבל לא נראה לי שכדאי להכניס כזו כמות הביתה.

• קטגוריית ה"מנטה-שוקולד" - ז'אנר שלגמרי לא הכרתי בארץ וכאן יש המון ממנו. בין המימושים היותר המוצלחים ניתן למנות את המותגים: york, junior mints, after eight's, m&ms chrismas special ויש עוד. זה ממש טעים, שילוב נהדר בין קריר ומתוק, אבל לא מתוק מידי. עם היתרונות של לאכול משהו מתוק וגם להוריד את ריח השום של מה שאכלתם. מעולה בתור קינוח אחרי ארוחות כי זה מלווה בתחושת רעננות. רק לעיתים נדירות מרגיש כמו לאכול משחת שיניים (נשמע ציני, אבל באמת קרה לי רק פעם אחת).
  
  
  

• Reese's - יש גם בארץ, אבל כאן זה הרבה יותר נפוץ. עיסת חמאת בוטנים בתוך כוסית שוקולד, שבאה בגודל טבעי של ביס. מצד אחד, מרגישים כל טעם בנפרד ומצד שני, הם משתלבים כל כך טוב ביחד. יאם-יאם. 

• דלעות - אומנם לא ממש ממתק, אבל נהדר. Halloween כבר מזמן מאחורינו, אבל הוא לנצח ייזכר בעיני כחג שגילה לי עולם ומלואו כתום. בתקופה הנכונה, בכל סופר יש בערך אלף סוגים של דלעות. כל מה שצריך זה לקנות אחת שקטנה מקופסת נעליים (את הגדולות אי אפשר לאכול והן משמשות רק לעיצוב דמויות מפחידות). שמים במיקרו ל-10 דקות מתחת לניילון נצמד והרי לכם הארוחה / קינוח הכי קל וטעים שאכלתם לאחרונה. וגם אפשר להרגיש בריאים כי זה בערך 30 קלוריות למאה גרם.
  
  
  
• Wasabi peas - חטיף ממוצא יפני/אוריינטאלי. מדובר באפונים קלויות בציפוי וואסבי. זה לא ממש ממתק, אבל יכול ללוות היטב צפייה בטלויזיה (מניסיון). למותגים שונים יש את כל דרגות החריפות האפשריות מ"נחמד" עד ל"צריבות ממושכות בכל חלקי הגוף", וכן בדרגות שונות של שכבה מטוגנת (זה החלק הלבן בתמונה למטה) מסביב לאפונה. כלל האצבע: יותר ציפוי זה יותר טעים.
  
  
  
• Chocolate Crisps - אם היה גן עדן, והיו מגישים שם ממתקים, זה היה אלו. ממתק קראנצ'י שמורכב משכבה דקה של שוקולד חלב/כהה ומעליה שכבה דקה של ריבת חלב. זה כל כך, כל כך טעים.  בא לפעמים גם עם שקדים. לא ממש הצלחתי להבין איך קוראים לזה, אבל לחברה שמייצרת אותם באופן מסחרי קוראים lacey's (וגם יש אותם בקוסטקו). 

תודה לאירנה על הרעיון והתמונה

• Jelly belly - סוכריות גומי, בלי שום מאפיין מיוחד, אבל עם מלא טעמים. בין ההברקות הייחודיות: עוגת גבינה, פינה קולדה, אשכוליות, יין לבן ועוד כל מיני. 
  
  
  

(ממש ממש) לא אוהבת

• עוגיות - וידוי עצוב: האמריקאים חלשים מאוד במאפים, ומאז שהגענו לארצות הברית לא טעמתי אפילו עוגייה אחת ראויה. כל העוגיות מלאות טעם לוואי של מרגרינה (מרגישים מהביס השני). שנוא עליי במיוחד הוא ז'אנר העוגיות הגדולות (קוטר 20 סנטימטר) שמגיעות עם תוספות בפנים - בדרך כלל שבבי שוקולד, סוכריות M&MS או בוטנים. לא להתפתות על ידי המראה היפה שלהן, לא בסופר, לא במאפייה ולא בסטרבאקס! האזהרה האחרונה נכתבה בדם.
  הכי נוראיים בז'אנר: כל משהו שיוצא מהמאפיות של ה-SAFEWAY, רשת סופרים פופולרית. הם מציעים מארז גדול של עוגיות ב-5$, שתמיד קונים אצלי בעבודה. לא משנה אם אלה עוגיות בוטנים, אדומות ("red velvet") או לכבוד חג ההודיה - מדובר באותו טעם לכולן - מרגרינה וסירופ תירס!
  
  
  
• פופקורן ממותק - כנראה ממקור מקסיקני. זה סוג של אוכל רחוב, וניתן להשיגו בדוכנים ובגרסאות מתועשות בסופרים. הייתי מתארת את זה כדוד הרשע של "פופקו" הישראלי עם תוספות של עוד מלח וסוכר. בסוף זה גם נדבק לשיניים ובטוח גם לבפנים של הקיבה. בא לפעמים בצורה של כדור שבו הדביקו את כל הפופוקרן אחד לשני.
  ממש לא מומלץ, בייחוד לאור מחירי טיפולי השיניים כאן.
  
  
  

• קאפקייקס - אני לא אוהבת. עשוי מהבצק האוורירי הזה, שמצליח להיות חסר הטעם ויותר מידי מתוק בו-זמנית, ומאפיין את כל העוגות הבחושות פה. הקישוט למעלה גם לא שווה זמן או מאמץ. בכל מקרה מדובר בתופעה חברתית וללא ספק הדבר האופנתי לאכול עכשיו. עד כדי כך שלא רק שיש תוכנית ריאלטי נפרדת לנושא, אלא שיש 2 תוכניות ריאליטי: אחת שעוקבת כבר שלוש עונות אחרי מאפיית קאפקייקס בוושינגטון, ושנייה, שהיא תחרות על תואר מאסטר הקאפקייקס, שרצה כבר שמונה עונות.

• קטגוריית הקרמל - כל דבר שמכיל את המילה קרמל או בשמו הממתנשא salt water taffy. להתרחק!  בדרך כלל סוכריות שהן גוש קרמל, אבל יש גם גירסאות מצופות בשוקולד או פצפוצים. תמיד קשה מידי, מתוק מידי, מלוח מידי. נדבק לכל חלל הפה, ונתקע ברווחים בשיניים. בלתי ניתן למיסוס עם כמות רוק של בן אדם נורמלי. וגם בסוף צריך לשתות ליטר מים עם כל אחד כזה שמעכלים.
  
  
  

אז מה אתם אומרים, שווה להשקיע 15$ על שישיית קרמבו שיגיע במשלוח מאמזון? אומנם יקר נורא, אבל האם באמת אפשר לשים תג מחיר על זה שאתמול בלילה חלמתי שאני אוכלת אחד?

ואם חלמתי שאכלתי שישה?